אני איל קרפ מאמן שיקומי לשעבר שגר בגדל בקריות ועבר לנהריה, הסיפור האישי שלי מתחיל כך

אני כנער לא ממש גדלתי עם הוריי אפשר להגיד שגדלתי בקאנטרי בחברת אנשים מבוגרים
כשראיתי אדם מבוגר ראיתי אדם חכם,בעל נסיון חיים רב ותמיד הרגשתי שעליי ללמוד ממנו כי הוא יודע בוודאות דברים שאני לא.

אז כפי שאמרתי כמה משפטים לפני כן גדלתי עם סבא וסבתא שלי והם אפילו היו הראשונים שלקחו אותי לחול,הם היו ממש כמו הורים עבורי.

בגיל 14 גיליתי שסבתי חלתה בסרטן,ידעתי שעכשיו הגיע העת לעזור לה כשבפעם הראשונה בחייה היא באמת צריכה אותי.סעדתי אותה עד יומה האחרון.

הייתי נוסע כילד כל יום שעה בתחבורה ציבורית ישר אחרי בית הספר על מנת לעזור לה (אז כבר גרתי בנהריה), ביומה האחרון היא החליטה שהיא אוכלת דג שאסור היה לה להכניס לגוף משום שגרונה מלא ב״פילטרים״ היות וכבר לא יכלה לעכל לבד, כמה שעות לאחר מכן היא נפטרה מהשאריות של אותו הדג.

החל מאותו הרגע ידעתי שאעסוק במשהו שקשור לגיל השלישי.לא ידעתי בדיוק במה ואיך אך ידעתי מי יהיה הקהל שלי